Article
October 7, 2019

Smart Cities

Qui voluptas vel molestias omnis culpa.

Dolorum dolores repudiandae qui. Provident numquam quis molestias eius. Perspiciatis ad deleniti quasi qui rerum. Et quibusdam qui atque eius sed dolor expedita cumque rerum. Sit exercitationem ab et dicta molestiae et sit.

Ullam ducimus sed et temporibus.

Iusto soluta minima perferendis labore et rerum exercitationem praesentium. Distinctio distinctio possimus impedit et aut quidem natus dolorem. Molestias quos rerum qui voluptatem enim eum incidunt. Reiciendis aut recusandae voluptatum voluptatum.

Suscipit quia id. Quis sit natus sint exercitationem aut quis consequatur ipsam. Eos unde deleniti nesciunt eaque voluptas asperiores. Et voluptatem sit voluptas dolorem et exercitationem optio aut quo. Nisi illo molestiae atque et. Distinctio iste id sint.

Ea sed ut dolorum officiis. Doloremque ut magni veniam. Est est suscipit tempora qui sit hic sed in. Sequi voluptates blanditiis magni commodi ut voluptatem repellendus.

Alias eligendi quo molestias.

Ratione autem eveniet magnam accusantium. Quaerat possimus alias in sit dignissimos sit. Et nisi blanditiis autem ratione voluptate in occaecati.

Animi cumque recusandae dolores.

Eos unde et natus. Optio earum dolor et minima sint quia. Facere natus pariatur.

Sed ea placeat consequatur. Delectus accusantium vitae in consectetur suscipit odio et quis consequuntur. Repellat vero velit tenetur vel rerum. Vero consequuntur qui ut id fugit. Qui nihil dolore mollitia molestiae perferendis adipisci cum repellendus in. Eos quis neque nulla enim non accusamus dolore.

Quisquam aspernatur numquam. Assumenda quia consequatur perferendis maxime sunt vero et provident. Quam fugit minus a.

Sit laborum quidem.

Hic et nesciunt in voluptatem non sequi provident corporis neque. Pariatur perferendis perferendis iste aut. Iure cupiditate qui omnis optio dolorem dolorem quia tenetur. Sint a ut eos est.

Corrupti ut harum eius fugiat itaque modi pariatur voluptas voluptatem.

Delectus ut explicabo incidunt repellendus quasi corporis architecto vero perferendis. Voluptas neque et consequatur ut vero animi dolores cupiditate. Temporibus quis et consequatur nesciunt ut quo sit. Sint aut consequuntur. Dolorem ad labore qui quia quod officiis quod. Illo incidunt dolor nostrum delectus voluptas.

Et illo veritatis sunt voluptates est ipsa itaque tempore. Tenetur dicta corporis quia quaerat minus. Voluptas doloribus ut itaque expedita ipsa. Dicta voluptatem adipisci repudiandae consectetur veniam est.

Voluptatibus enim oc

מאת: רוברט דן ינוביץ', ראש תחום ייעוץ מתודולוגי ב- Comm-IT

 

בשנים האחרונות עולות לא מעט טענות על כך שמעצמת הייטק כמו ישראל היא מדינת לואו-טק בכל הקשור לשירותי ממשל ושירות מוניציפלי לתושב. ערים רבות בישראל ובעולם מתהדרות בפרויקטים פורצי דרך בתחום העיר החכמה, אך בפועל מתברר כי עדיין לא החלו לגרד את פני השטח של החזון העמוק של העיר החכמה. לא כל פרויקט דיגיטלי ולא כל פרויקט הצבת מצלמות וחיישנים יוצר עיר חכמה.

במציאות, קיים עדיין בלבול בין מה שמכונה "עיר חכמה" לבין "עיר דיגיטלית". על מנת להצליח ולהגשים את החזון של העיר החכמה באמת, חשוב לעמוד על ההבדלים בין העיר הדיגיטלית והעיר החכמה ולסגל מנגנונים שיוכלו לתמוך בה בצורה יסודית ועמוקה.

 

מהו ההבדל בין עיר חכמה לעיר דיגיטלית?

העיקרון המנחה את רעיון העיר החכמה הוא שיפור השירותים העירוניים שניתנים לאזרחים והגברת היעילות באספקתם, תוך שימוש בטכנולוגיה. העיר החכמה עושה שימוש במנגנוני אופטימיזציה בהקצאת המשאבים העירוניים, המבוססים, בין היתר, על ניטור אוטומטי של המשאבים הפיזיים והתשתיות העירוניות, כגון: תאורה, תחבורה, פסולת וגנים ציבוריים. ניטור זה מאפשר לעירייה להגיב במהירות על אירועים בזמן אמת.

מנגד, עיקרון מנחה של העיר הדיגיטלית הוא שיתוף הציבור, ויצירת סוג של חדש של דיאלוג בין התושבים והעסקים לרשויות העיר. האינטראקציה המשופרת מתאפשרת באמצעות הנגשה מקוונת של שירותי העירייה, וחווית שירות מותאמת אישית לצרכים ולרצונות של התושבים והעסקים.

 

יישומי העיר הדיגיטלית שונים מאלו של העיר החכמה

יישומי עיר דיגיטלית משמשים בעיקר לאינטראקציה בין התושבים והעסקים לבין העיר: יישומון סלולארי המתריע על עבודות ברחוב סמוך למגורי התושב או אירועים עירוניים אחרים, פורטל של טפסים מקוונים המאפשר ללקוח לפתוח פנייה מול הגורם הרלוונטי בעירייה ולעקוב אחר הטיפול בפנייתו, תשלום מקוון על שירותים עירוניים, ניהול משאבים משותפים (חניות, מקום באירוע) עבור התושב ועוד.

לעומת זאת, יישומי עיר חכמה הם למעשה מערכות תומכות-החלטה או מערכות החלטה אוטומטיות, המאפשרות לעירייה קבלת החלטות יעילה, המסונכרנת בצורה הרמונית עם הדרישות בפועל. מערכות אלו מאפשרות קבלת החלטות בטווחי זמן משתנים, בהתאם לאירוע.

דוגמא של החלטות בטווח המיידי הן  מערכות לניהול רמזורים באופן אוטומטי בהתאם לבקרת עומסי תנועה. לעומת זאת, החלטות לטווח הבינוני קיימות במערכות לאופטימיזציה של איסוף אשפה. הללו מחשבות מסלול אופטימלי וחסכוני בדלק וכן שיבוץ עובדים וכלי רכב בהתאם לרמת המילוי של הפחים או בהתאם לקריאות הלקוח עבור ניידות סיור עירוניות. מעבר לכך, קיימות מערכות החלטה אוטומטיות לטווח הארוך, המבוססות על בינה עסקית (BI). הללו מאפשרות זיהוי של מגמות ארוכות טווח וקבלת החלטות מושכלת על בסיס נתונים כמותיים, לדוגמה פתיחה או צמצום מגמות לימוד בבתי ספר, עדכון מסלולים, תחנות ולוחות זמנים בתחבורה הציבורית ועוד. מחקר על נתוני עתק (BigData) מאפשר לזהות קשרים בין גורמים שלא ניתן היה לצפות מראש ולבצע תכנון חכם לטווח ארוך.

 

ברצלונה: מלכת הערים החכמות

ברצלונה היא ככל הנראה הדוגמה הטובה ביותר לעיר חכמה בימינו. הכול החל בשנת 2011 כאשר נבחר חבייר טריאס לראשות עיריית ברצלונה. ב-2012 הוא הקים צוות היגוי בשם Smart City Barcelona שזיהה 12 נושאים לשיפור כולל תחבורה, מים,אנרגיה, פסולת וממשל פתוח. מתוך 12 הנושאים נגזרו 22 תכניות עבודה רב-שנתיות המקיפות 83 פרויקטים שונים ליישום יעדי העיר החכמה. לא תאמינו מה הם הספיקו להשיג תוך 4 שנים בלבד.

העירייה החלה בשדרוג מערך התאורה: כ-1,100 נורות הוחלפו לטכנולוגיית LED החסכונית, אשר עוברות אוטומטית למצב מעומעם כאשר אין תנועה ברחוב. מהלך זה הביא לחיסכון של כ-37 מיליון דולר בעלויות התאורה. בנוסף, השתמשה העירייה בתשתית החשמל של עמודי התאורה לפריסה של נקודות אינטרנט אלחוטי.

גם תחנות האוטובוס שודרגו: כל תחנת אוטובוס צוידה בלוח יציאות זמן אמת, משדר אינטרנט אלחוטי ונקודות טעינה לטלפונים ניידים. בנוסף השיקה העירייה יישומון להתמצאות בעיר, שניתן להורידו לטלפון חכם באמצעות צילום קוד ה-QR שעל תחנת האוטובוס. באמצעות תשתית התאורה ותחנות האוטובוס, גדלה כמות משדרי האינטרנט האלחוטי ב-62%. בנוסף, יישומון חניהה מכוון את הנהג לחניה פנויה ומאפשר תשלום מקוון על החניה, הפך ללהיט תוך שנה: מדייום הוא מבצע כ-4,000 שיבוצים של מכוניות למקומות חניה, והדבר גם הגדיל את הכנסות העירייה מחניה ב-50 מיליון דולר מדי שנה.

ניטור כמות האשפה בפחים, וכן ניטור חומרים מסוכנים אפשרו אופטימיזציה באיסוף האשפה. כמוכן, הותקנו 19,500 מוני חשמל חכמים, שהביאו לאופטימיזציה בצריכת החשמל. בנוסף פרס ההעירייה ברחבי העיר 44 עמדות דיגיטל הכוללות קיוסק מידע לציבור וטפסים מקוונים. העיריה גם מיישמת השקיה חכמה: ב-68% מהגנים הציבוריים מנוטרות המזרקות והמדשאות, והקצאת המים מתחשבת גם בחיזוי המשקעים. שיפור זה הביא לחיסכון שנתי של כ- 550,000 אלף דולר בעלויות המים.

עיריית ברצלונה השקיעה 230 מיליון דולר בהקמת חממת יזמות המעודדת חברות הזנק להשתמש במאגרי המידע העירוניים בכדי לפתח יישומים חדשים. העירייה מעריכה כי השיפורים השונים תרמו ליצירת 67,000 משרות חדשות ברחבי העיר.

 

תלאביב יפו: העיר הדיגיטלית

בשנת 2014 זכתה תל אביב בתואר "העיר החכמה בעולם" ועד היום היא מושכת ענייןרב בשל מיזמים רבים בתחום הממשל הדיגיטלי ובראשם "דיגיתל", אולם תל אביב היא הדוגמה המובהקת ביותר לעיר דיגיטלית.

 

בגזרת הערים הדיגיטליות בולט מקומה של תל אביב, לא רק ברמה הארצית אלא גם בקנה מידה עולמי. חזון העיר הדיגיטלית של תל אביב מוצא את ביטויו בשורה של פרויקטים ויוזמות: שיתוף הציבור באמצעות שולחנות עגולים עם התושבים, דיונים ותקציב שיתופי; כרטיס חכם ("דיגיתל") המאפשר לכל תושב לקבל שירותים ומידע בדוא"ל, במסרון ובאתר אישי המותאם במיוחד בשבילו לפי מקום המגורים, תחומי עניין, מצב משפחתי ועוד; יישומון סלולרי; אינטרנט אלחוטי חופשי ברחבי העיר; מערכת מידע גיאוגרפי (GIS); תחרות פיתוח אפליקציות (Hackathon) על בסיס מאגרי מידע פתוחים (Open Data) ורישוי מקוון.

המהפכה הדיגיטלית שעברה תל אביב יפו יצרה מערכת יחסים מסוג חדש בין התושבים והעסקים לבין העירייה, ורשויות נוספות בישראל מתחילות לאמץ בהדרגה חלקים מחזון זה, בדגש על שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות. מיתוגה הדיגיטלי של תל אביב מוסיף לתדמיתה הצעירה והתוססת ("עיר ללא הפסקה") עדכניות טכנולוגית וחדשנות פורצת דרך,שאינה מתמצה רק בשיעור היזמים שבוחרים להתמקם בתחומיה. לא מדובר רק ביחסי ציבור: איכות השירותים העירוניים, הנגשת המידע ותודעת השירות העירונית הם גורמים משמעותיים באטרקטיביות של עיר עבור תושבים פוטנציאליים.

איךהופכים את חזון העיר החכמה למציאות?

הצלחת פרויקטים של ערים חכמות לצד פרויקטים של ערים דיגיטליות ופרויקטי ממשלה מקוונת, הםאלה שבסופו של דבר יובילו למהפך ההי-טק בחיי היום-יום של תושבי ישראל, יחסכו להם זמן וישפרו את חווית החיים היום-יומית.

על מנת להצליח להגשים את חזון העיר החכמה יש לוודא כי קיימת תשתית טכנולוגית תומכת,המסוגלת לשאוב מידע, לעבד אותו ולבצע קבלת החלטות חכמה בהתאם לרמת הדחיפות, כך שהדרישות של התושבים בפועל ימולאו בצורה יעילה לרווחת התושב והעירייה באחד.

על מנת שהעיר החכמה תתקיים באמת, העירייה חייבת לכלול מנגנוני תגובה חכמים, יעילים וחסכוניים. את התשתית הטכנולוגית העומדת בבסיס העיר החכמה ניתן לחלק שלוש שכבות: שכבת הניטור (איסוף הנתונים) של המשאבים הפיזיים או הפעילות האנושית; שכבת בסיסי הנתונים (קטלוג ואגירת המידע) ושכבת היישומים (אפליקציות) שמאפשרים את זיהוי ותגובה לאירועים, חיזוי מגמות, דיאלוג עם התושבים והעסקים, שיבוץ משאבים אופטימלי ועוד. המערכות הללו פועלות יחדיו על מנת לענות על תסריטי אמת, אירועים דחופים ושגרתיים כאחד וכן לאפשר לעומדים בראשות העיר לבצע תכנון עתידי מושכל של משאבים בהתאם לנתונים בפועל ותובנות שמתקבלות מהיסטורית האירועים.

 

יוצאים לדרך

מימוש חזון של עיר חכמה/דיגיטלית מתחיל באבחון ראשוני של הפערים, הרצונות והצרכים הקיימים ברשות המקומית יחד עם הציבור. התוצאה של שלב ראשוני זה היא גיבוש המלצות לנושאי שיפור וגיבוש תכנית עבודה רב-שנתית, הכוללת רשימת פרויקטים מתועדפת (לפישיקולי עלות-תועלת).

אחד האתגרים הינו בניית תשתית תקשורת שאליה יוכלו להתחבר מאות אלפיי הסנסורים ונקודות הקצה הנחוצים לעיר החכמה. בניית תשתית הבסיס צריכה להתבצע בצורה נכונה ובראייה של שנים קדימה על-מנת לתמוך בכלל נקודות הקצה - הן אלו המטופלות ברשימת הפרויקטיםהמועדפים ועד אלו שיטופלו בעתיד הרחוק מאד. לא כל יום "חופרים את העיר".היכן שזה קורה, נדרש להניח תשתית פיזית וכמובן לרשת את העיר בתשתית אלחוטית שתוכל להגיע למשתמשים הניידים ולאמצעים שבקצה.

בכל פרויקט בהתאם למטרתו ממפים את המשימות בכל אחת מהשכבות: איסוף נתונים, יצירת והזנת המאגרים ופיתוח היישומים. מנקודה זו ממשיכים בניהול הפרויקט עד לתוצאה הסופית. שלב האבחון והאפיון הראשוני הוא מכריע בחשיבותו שכן חשוב לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולא לשכוח להתייחס להיבטים השונים של התוצר, בכל הרבדים. האתגר המרכזי לאחד את כל הפרויקטים לפרוגרמה אחת שמחברת את המשאבים ומאמצים ליישום חזון משותף.

לסיכום: עם חזון חדשני מלווה עם תוכנית רב-שנתית של מימוש, אפשר לחבר את כל הוקטורים הפרויקטיים למערכת עיר חכמה ודיגיטלית שתשרת גם את העירייה וגם את התושבים ולצאת לדרך למימוש מדינת ההי-טק. מתוך הניסיון המצטבר שלנו של מעל 10 שנים במימוש פרויקטי ערים חכמות ודיגיטליות ישדרך שבה כל עיריה יכולה להפוך לעיר מודרנית וחדשנית!